חוּךְ

חוּךְII (onomatop., v. preced.) (to hawk, to laugh, (= צָחַק) to jest with, caress; to laugh at. Part. חָאִיךְ, חָיֵיךְ. Targ. Y. Gen. 26:8. Targ. Prov. 29:9 חָאֵךְ, ed. Lag. חאיך (Lev. אָחֵיךְ Af.).Gitt.55b לא תְחוּכוּ, v. infra. M. Kat. 17a לא בדידך קא חָיִיכְנָא Ms. M. (ed. מְחַיַּיכְנָא) I do not laugh at thee; a. fr. Pa. חַיֵּיךְ, חָאֵיךְ same, 1) to hawk. Gen. R. s. 67, v. חָכַךְ. 2) to laugh. Targ. Jud. 16:25. Targ. O. Gen. 21:9 מְחָאִיךְ (Ms. מְאָחֵיךְ). Ib. 18:12; a. fr.Pesik. Bshall. p. 90a> אנא … ומְחַיֵּיךְ בהדיןוכ׳ (Ms. O. מדחיך, Ms. Carm. מגחך) I will go and make sport of (v. דְּחֵיךְ). Snh.26b אֲחוּכֵי קא מְחַיְּיכַת בן does thou make sport of us?M. Kat. 17a חייך ed. (Ms. M. אָחֵיךְ). Ib. קא מחייכנא, v. supra. Af. אָחֵיךְ same. Targ. O. Gen. 21:9; a. e., v. supra.Ber.18b מ״ט אֲחִיכַת (Ms. M. חייכת) why didst thou laugh (with joy)? Ib. 19b לא תָחִיכוּ עלה do not laugh at it (v. supra).Ned.51a א׳ רבי (not אחוך); a. fr.V. מְחַךְ.